טרקים בבואנוס איירס ארגנטינה: המדריך המקיף למטייל העצמאי
טרקים בבואנוס איירס ארגנטינה: מדריך מקיף למטייל העצמאי
בואנוס איירס, בירת ארגנטינה, מהווה נקודת מוצא מושלמת לטרקים ולמסלולי הליכה מרהיבים באזורים הסובבים אותה. אמנם העיר עצמה ידועה בעיקר בטנגו, בארכיטקטורה האירופאית ובאווירה התוססת שלה, אך היא גם שער כניסה למגוון אתרי טבע עוצרי נשימה ברחבי ארגנטינה. מטיילים רבים מתחילים את מסעם בדרום אמריקה בעיר הקוסמופוליטית הזו, לפני שהם יוצאים לחקור את האזורים הפראיים והמרהיבים של פטגוניה, אושוואיה, טייארה דל פואגו, ומחוזות נוספים שמציעים חוויות טרקים בלתי נשכחות.
במאמר זה נתמקד בטרקים המרכזיים שניתן לעשות כאשר בואנוס איירס היא נקודת המוצא שלכם. נסקור מסלולים במגוון רמות קושי, החל מטיולי יום בפארקים עירוניים ועד למסעות רב-יומיים בפטגוניה הדרומית. בנוסף, נספק מידע מעשי על עונות מומלצות, ציוד נדרש, תחבורה, לינה ועצות שיעזרו לכם לתכנן את הטיול המושלם.
בואנוס איירס: שער הכניסה לטרקים בארגנטינה
בואנוס איירס, הידועה גם כ”פריז של דרום אמריקה”, היא עיר מרתקת המשלבת תרבות עשירה, אדריכלות מרהיבה ואווירה חיה ותוססת. העיר נחלקת לשכונות מגוונות, כל אחת עם אופי ייחודי משלה. בטרם תצאו לטרקים המאתגרים באזורים המרוחקים יותר, מומלץ להקדיש מספר ימים להתאקלמות בעיר עצמה, להסתגלות לפרשי השעות ולטעימה ראשונית מהתרבות הארגנטינאית.
שכונת לה בוקה (La Boca) הצבעונית מפורסמת בזכות רחוב קמיניטו (Caminito) הססגוני והתשוקה לכדורגל, והיא מהווה בית לקבוצת בוקה ג’וניורס המהוללת. שכונת פלרמו (Palermo) הירוקה מציעה מקום מצוין לטיולים רגליים קלים בפארקים העירוניים שלה, כמו פארק 3 בפברואר (Parque 3 de Febrero), המכונה גם “הריאות הירוקות של בואנוס איירס”. שכונת לה רקולטה (Recoleta) האלגנטית, עם בתי הקפה המפוארים ובית הקברות המרתק בו קבורה אוויטה פרון, מהווה גם היא מוקד למטיילים רבים.
טרקים עירוניים בבואנוס איירס
למרות שבואנוס איירס היא עיר גדולה וצפופה, היא מציעה מספר אפשרויות לטרקים עירוניים קלים שיכולים לשמש כהכנה לטרקים המאתגרים יותר:
- הפארק האקולוגי בקוסטנרה סור (Reserva Ecológica Costanera Sur) – פארק טבע עירוני המשתרע על שטח של כ-350 הקטר לאורך נהר ריו דה לה פלטה. הפארק מציע מסלולי הליכה מסומנים בין אגמים, ביצות וצמחייה מקומית, עם אפשרות לצפות בציפורים ובבעלי חיים מקומיים. אורך המסלול המקיף הוא כ-8 ק”מ והוא מתאים לכל המשפחה.
- שמורת פוארטו מדרו (Puerto Madero) – האזור המשוחזר של הנמל הישן מציע טיול נעים לאורך תעלות המים, מבנים היסטוריים וגשר הולכי רגל מפורסם בשם פואנטה דה לה מוחר (Puente de la Mujer). המסלול שטוח ומתאים לכל הרמות.
- שביל הבוסתנים הבוטניים (Jardín Botánico) – טיול קצר אך מקסים דרך הגנים הבוטניים של העיר, המאפשר היכרות עם צמחייה מקומית וטרופית. אורך המסלול כ-3 ק”מ והוא קל ביותר.
בעוד שטיולים אלה אינם מהווים אתגר פיזי משמעותי, הם מהווים דרך מצוינת להתרגל לאקלים המקומי ולתרבות הטיולים בארגנטינה. הם גם מומלצים כפעילות הכנה לאחר טיסה ארוכה וכדרך נעימה להתאקלם בטרם יוצאים לטרקים המאתגרים יותר בפטגוניה.
“בואנוס איירס אהובתי, כשאשוב ואראה אותך לא יהיו עוד ייסורים ושכחה” – כך כתב קרלוס גרדל, אחד מגדולי זמרי הטנגו, המבטא את געגועיהם של רבים לעיר המיוחדת הזו.
יציאה לטרקים בפטגוניה – התכנון והמסלול
רוב המטיילים המגיעים לארגנטינה במטרה לבצע טרקים משמעותיים, ימצאו את עצמם נוסעים דרומה לאזור פטגוניה. זהו אזור עצום המשתרע בדרום ארגנטינה וצ’ילה, המתאפיין בנופים פראיים של הרים, קרחונים, אגמים טורקיזים ומישורי עשב אינסופיים. כדי להגיע לאזורי הטרקים העיקריים, יש לטוס מבואנוס איירס לאחת מערי השדה הדרומיות, כמו אל קלאפטה (El Calafate), אושוואיה (Ushuaia) או בריילוצ’ה (Bariloche).
פארק לאומי לוס גלסיארס (Los Glaciares)
פארק לאומי לוס גלסיארס נחשב לאחד היעדים המושכים ביותר למטיילים באזור פטגוניה. הפארק, שהוכרז כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק”ו, משתרע על פני למעלה מ-7,000 קמ”ר וכולל שני אזורים עיקריים לטרקים: איזור אל צ’אלטן (El Chalten) ואיזור אל קלאפטה (El Calafate).
אל צ’אלטן (El Chalten) – בירת הטרקים של ארגנטינה
אל צ’אלטן היא עיירה קטנה וצעירה יחסית שהוקמה ב-1985, בעיקר כדי לשרת את תעשיית התיירות המתפתחת באזור. היא ממוקמת בצפון פארק לוס גלסיארס ונחשבת ל”בירת הטרקים של ארגנטינה”. בסיסה ממוקם המסלולים המובילים אל כמה מהנופים המרהיבים ביותר בפטגוניה, כולל הפיצ’רוי (Fitz Roy) והטורס (Torres), שני הרים איקוניים בעלי צורה ייחודית ומזוהה.
המטיילים מגיעים לרוב לאל צ’אלטן בטיסה לאל קלאפטה, ומשם בנסיעה של כשלוש שעות באוטובוס. היתרון הגדול של אל צ’אלטן הוא שרוב מסלולי הטרקים יוצאים ישירות מהעיירה, כך שאין צורך בהסעות נוספות.
להלן מספר מסלולי טרק מרכזיים באזור אל צ’אלטן:
1. טרק לגונה דה לוס טרס (Laguna de los Tres) – הטרק לפיצ’רוי
זהו אחד הטרקים המפורסמים והמבוקשים ביותר בפטגוניה. המסלול מוביל אל רגלי הר הפיצ’רוי המרשים (3,405 מ’) ולאגם קסום בצבע טורקיז הממוקם למרגלותיו. מדובר בטרק יום מאתגר באורך של כ-21 ק”מ (הלוך וחזור), עם הפרש גבהים של כ-800 מטרים.
- נקודת התחלה: עיירת אל צ’אלטן (ניתן להתחיל גם מהקמפינג בפואסטו פיץ רוי לקיצור המסלול).
- משך זמן: 8-9 שעות הליכה.
- רמת קושי: בינונית-קשה. הקילומטר האחרון מאתגר במיוחד, עם עלייה תלולה מאוד.
- נקודות עניין: נופי יער, הר פיץ רוי, לגונה דה לוס טרס, קרחון פיץ רוי.
- טיפים מקומיים: צאו מוקדם בבוקר כדי להגיע ללגונה לפני הצהריים, כשהשמש מאירה את פסגת הפיץ רוי. הקפידו להצטייד בדי מים, מזון, וביגוד חם שכן מזג האוויר יכול להשתנות במהירות.
נקודת השיא של המסלול היא ללא ספק ההגעה לאגם לגונה דה לוס טרס. אחד המטיילים הישראלים תיאר את החוויה: “כשהגעתי לפסגה, אחרי העלייה התלולה, ונגלה לעיניי האגם הטורקיז עם הפיץ רוי ברקע, הרגשתי שזה היה שווה כל דקה של מאמץ. זה כמו תמונה שהופכת למציאות.”
2. טרק לגונה טורה (Laguna Torre)
טרק נוסף פופולרי היוצא מאל צ’אלטן מוביל ללגונה טורה, אגם הנמצא למרגלות הר סרו טורה (Cerro Torre). זהו טרק יום באורך של כ-18 ק”מ (הלוך וחזור), עם הפרש גבהים קטן יחסית, מה שהופך אותו לנגיש יותר מהטרק לפיצ’רוי.
- נקודת התחלה: מערב עיירת אל צ’אלטן.
- משך זמן: 6-7 שעות.
- רמת קושי: בינונית.
- נקודות עניין: נוף עמק נהר ריו פיץ רוי, נקודות תצפית על הר סרו טורה, לגונה טורה, קרחון גרנדה.
- טיפים מקומיים: המסלול חשוף לרוחות חזקות. הצטיידו בבגדים חמים ועמידים לרוח. למעוניינים בתצפית טובה על הר סרו טורה, בדקו תחזית מזג אוויר מראש שכן הפסגה לעתים קרובות מוסתרת בעננים.
לגונה טורה עצמה היא אגם קרחוני ובקצהו ניתן לראות קרחונים שעל פי הדיווחים, “נשברים מדי פעם ומפילים גושי קרח אל תוך המים בקול רעם אדיר”. זוהי חוויה ייחודית שמטיילים רבים מקווים לחוות. בצד האגם הרחוק ניתן לראות את הר סרו טורה המזדקר לגובה של 3,128 מטרים ומהווה אחד מסמלי פטגוניה.
3. מסלול לגונה קאפרי (Laguna Capri)
עבור אלה המחפשים אפשרות קלה יותר, הטרק ללגונה קאפרי הוא אופציה מצוינת. למעשה, זהו חלק מהמסלול ללגונה דה לוס טרס, אך מסתיים באגם קאפרי היפהפה. אורך המסלול הוא כ-8 ק”מ (הלוך וחזור) והוא מתאים גם למטיילים פחות מנוסים או למי שזמנם מוגבל.
- נקודת התחלה: עיירת אל צ’אלטן.
- משך זמן: 3-4 שעות.
- רמת קושי: קלה-בינונית.
- נקודות עניין: תצפיות על הר פיץ רוי, לגונה קאפרי, יער דרומי.
4. טרק Huemul Circuit – אתגר למטיילים מנוסים
למטיילים המחפשים אתגר אמיתי, מסלול Huemul החוגג את קרחון וידמה (Southern Patagonian Ice Field) הוא בחירה מצוינת. זהו טרק מעגלי באורך של כ-60 ק”מ שאורך 4-5 ימים ומצריך ציוד מיוחד לחציית נהרות ומעברים טכניים.
- נקודת התחלה: עיירת אל צ’אלטן.
- משך זמן: 4-5 ימים.
- רמת קושי: גבוהה מאוד.
- נקודות עניין: קרחון וידמה, פסגת סרו הואמול, אגמים קרחוניים, נוף הרים פראי.
- הערות חשובות: נדרש רישיון מיוחד מפקחי הפארק, ציוד מיוחד כולל רתמות לחציית גשרי כבלים, וניסיון בטרקים. מומלץ להצטרף לקבוצה מודרכת אלא אם יש לכם ניסיון טרקים משמעותי.
מטייל ישראלי שהשלים את המסלול סיפר: “זה היה הטרק הכי אינטנסיבי שעשיתי בחיי. התצפית על קרחון וידמה העצום מהמעבר העליון היא משהו שאי אפשר לתאר במילים. ראיתי רק עוד שני מטיילים במשך ארבעה ימים – זו הייתה בדידות מופלאה.”
מודל מסלול מומלץ באל צ’אלטן
למטייל הממוצע המתכנן כ-3-4 ימים באל צ’אלטן, הנה מסלול מומלץ:
- יום 1: הגעה לאל צ’אלטן באוטובוס מאל קלאפטה. התאקלמות והליכה קצרה למיראדור דה לוס קונדורס (נקודת תצפית בקרבת העיירה).
- יום 2: טרק ללגונה טורה (יום מלא).
- יום 3: טרק ללגונה דה לוס טרס/פיץ רוי (יום מלא).
- יום 4: בהתאם לזמן ולרמת האנרגיה, אפשר לבצע טרק קצר נוסף כמו לואיס אגסיז (Loma del Pliegue Tumbado) או לנוח לפני הנסיעה חזרה לאל קלאפטה אחר הצהריים.
אל קלאפטה (El Calafate) והקרחון פריטו מורנו
אל קלאפטה היא העיר המרכזית באזור הדרומי של פארק לוס גלסיארס. היא גדולה יותר מאל צ’אלטן ומשמשת בסיס לביקור באחד האתרים המפורסמים ביותר בארגנטינה: הקרחון פריטו מורנו (Perito Moreno Glacier).
הקרחון פריטו מורנו הוא אמנם לא מסלול טרק במובן המקובל, אך הוא מציע מסלולי הליכה על גבי מדרכות מיוחדות מולו, המאפשרות צפייה בקרחון העצום מזוויות שונות. זהו אחד הקרחונים היחידים בעולם שנמצא במצב יציב (לא נסוג) ואחת האטרקציות המרהיבות בפטגוניה.
- מרחק מאל קלאפטה: כ-80 ק”מ, נסיעה של כשעה וחצי.
- משך הביקור: חצי יום עד יום שלם.
- אפשרויות נוספות: הליכה על הקרחון עם קרמפונים (נעלי קרח מיוחדות) במסגרת סיורים מודרכים כמו “מיני-טרקינג” או “Big Ice”. אלה כרוכים בתשלום נוסף אך מספקים חוויה בלתי נשכחת של הליכה על הקרח העתיק.
- טיפ מקומי: הישארו מספיק זמן כדי להגדיל את הסיכוי לצפות בהתנתקות של גוש קרח ונפילתו אל הים בקול רעם אדיר.
בנוסף לקרחון פריטו מורנו, ישנם מסלולי הליכה קלים יותר בקרבת אל קלאפטה:
- לגונה נימז (Laguna Nimez): שמורת טבע קטנה בקרבת העיר, המציעה מסלול הליכה קל באורך של כ-3 ק”מ בין אגמים וביצות, עם אפשרות לצפייה בפלמינגו ובמגוון רחב של ציפורים מקומיות.
- סרו פריטו מורנו (Cerro Frías): גבעה בגובה של כ-1,000 מטר הנמצאת כ-23 ק”מ מאל קלאפטה. ניתן לעלות אליה בטרק רגלי או ברכיבה על סוסים. מהפסגה נשקף נוף מרהיב של אגם ארגנטינו והרי האנדים הדרומיים.
פארק טורס דל פיינה (Torres del Paine)
אף שפארק זה נמצא בצד הצ’יליאני של פטגוניה, רבים מהמטיילים המגיעים לארגנטינה משלבים אותו במסלול הטיול שלהם. מבואנוס איירס ניתן לטוס לאל קלאפטה ומשם לנסוע באוטובוס לעיירה פוארטו נטאלס (Puerto Natales) בצ’ילה, המשמשת כבסיס ליציאה לפארק.
מסלולי ה-W וה-O המפורסמים
פארק טורס דל פיינה מציע שני מסלולי טרק מרכזיים:
1. מסלול ה-W
טרק ה-W הוא אחד המסלולים המפורסמים ביותר בדרום אמריקה, באורך של כ-80 ק”מ המתפרס על פני 4-5 ימים. המסלול קיבל את שמו בשל צורת האות W שמתקבלת ממפת המסלול, כאשר היא מורכבת משלושה עמקים מרכזיים:
- עמק אסנסיו (Valle Ascencio): מוביל לאחת מנקודות השיא של הפארק – הטורס (Torres) עצמם, שלוש פסגות גרניט מרשימות המתנשאות מעל אגם קרחוני בצבע טורקיז.
- עמק פרנסס (Valle del Francés): עמק מוקף הרים, עם תצפיות על קרחונים וצוקי גרניט.
- עמק גריי (Valle Grey): מוביל לקרחון גריי המרשים.
למסלול ה-W יש כמה וריאציות, אך רוב המטיילים מתחילים מהשער המזרחי (Las Torres) ומסיימים בקרחון גריי, או להיפך.
2. מסלול ה-O (Circuit)
טרק ה-O הוא הרחבה של מסלול ה-W, שמקיף את מסיב פיינה (Paine Massif) כולו. אורך המסלול הוא כ-110 ק”מ והוא אורך בין 7 ל-9 ימים. החלק הצפוני של המסלול, שלא נכלל ב-W, חוצה את מעבר ג’ון גרדנר (Paso John Gardner) וכולל תצפית מרהיבה על קרחון גריי מלמעלה. מסלול זה פחות עמוס מטיילים ומציע חוויה פראית יותר.
הכנה ולוגיסטיקה לטרקים בטורס דל פיינה
כמה נקודות חשובות לתכנון טרק בפארק:
- מזג אוויר: העונה המומלצת היא בין נובמבר למרץ (קיץ דרומי), אך גם אז יש להתכונן לכל תנאי מזג אוויר, כולל גשם, רוח חזקה ואפילו שלג.
- הזמנות מראש: בעונת השיא (דצמבר-פברואר) יש להזמין מקומות לינה בפארק מראש. זה כולל אוהלים, מיטות במקלטים (refugios) או אתרי קמפינג.
- יציאה עצמאית או מודרכת: ניתן לבצע את הטרק באופן עצמאי או עם מדריך. למטיילים מנוסים, אפשרות עצמאית היא בהחלט אפשרית, אך מדריך יכול להעשיר את החוויה בידע מקומי ולטפל בלוגיסטיקה.
- ציוד: יש להצטייד בביגוד מתאים לכל מזג אוויר, נעלי הליכה איכותיות, שק שינה חם, מזון (אם לא רוכשים ארוחות במקלטים) ומפות.
אחד המטיילים הישראלים תיאר את החוויה בטורס דל פיינה כך: “הרוח בפטגוניה היא משהו שאי אפשר לתאר למי שלא חווה. היא יכולה להיות כל כך חזקה שקשה לעמוד, אבל בו זמנית היא מנקה את האוויר ויוצרת תנאי ראות מדהימים. כשהגעתי לתצפית על הטורס בשעת זריחה, אחרי שקמתי ב-4 בבוקר, הרגשתי שזו הייתה אחת החוויות המשמעותיות של חיי.”
סן קרלוס דה בריילוצ’ה (San Carlos de Bariloche) ואזור האגמים
אזור האגמים הצפוני יותר של פטגוניה, בו נמצאת העיר בריילוצ’ה, מציע אפשרויות טרקים נוספות. בניגוד לפטגוניה הדרומית, האקלים כאן מתון יותר והנוף כולל יערות, אגמים ופסגות הרים מושלגות. אזור זה פחות צפוף מטיילים ומציע טרקים בכל רמות הקושי.
טרקים מרכזיים בבריילוצ’ה וסביבתה:
- סרו קתדרל (Cerro Catedral): אחד ממסלולי הטרקים המפורסמים באזור מתחיל באתר הסקי של בריילוצ’ה ומציע מגוון מסלולים של יום אחד או יותר. מסלול מומלץ כולל הליכה לרפוג’יו פרי (Refugio Frey), מקלט הרים הממוקם ליד אגם קטן ומוקף במחטי גרניט מרשימים. המסלול אורך כ-12 ק”מ (הלוך וחזור) עם הפרש גבהים של כ-700 מטרים.
- סרו לופז (Cerro Lopez): טרק יום מאתגר עם עליות תלולות אך תגמול עצום בדמות תצפיות פנורמיות על אגם נאואל הואפי (Nahuel Huapi) והרי האנדים. אורך המסלול כ-14 ק”מ (הלוך וחזור) עם הפרש גבהים משמעותי.
- נאואל הואפי טרברסיה (Nahuel Huapi Traverse): מסלול רב-יומי באורך של כ-40 ק”מ, הנמשך 3-4 ימים וחוצה חלק מהפארק הלאומי נאואל הואפי. המסלול עובר בין מקלטי הרים שבהם ניתן ללון, ומציע מגוון נופים של יערות, אגמים ופסגות הרים.
אושוואיה (Ushuaia) – הקצה הדרומי של העולם
אושוואיה, הנמצאת בקצה הדרומי של ארגנטינה בחבל טיירה דל פואגו (Tierra del Fuego), מתהדרת בתואר “העיר הדרומית ביותר בעולם”. האזור מציע מגוון טרקים בפארק הלאומי טיירה דל פואגו, המאופיין בנוף ייחודי של יערות דרומיים, חופים סלעיים וקו רקיע של פסגות הרים.
טרקים מרכזיים באזור אושוואיה:
- שביל קרחון מרשיאל (Glaciar Martial): טרק יום קל-בינוני המתחיל בקרבת העיר ועולה אל קרחון מרשיאל. המסלול מציע תצפיות מרהיבות על אושוואיה ותעלת ביגל (Beagle Channel). אורך המסלול כ-7 ק”מ (הלוך וחזור) עם הפרש גבהים של כ-600 מטרים.
- לגונה אסמרלדה (Laguna Esmeralda): טרק יום קל יחסית לאגם בצבע טורקיז/אזמרגד המוקף בהרים. המסלול עובר דרך יערות ושדות טורבה (ביצות) ואורכו כ-9 ק”מ (הלוך וחזור).
- אואין טרק (Montes Martial Circuit): טרק מעגלי מאתגר שמקיף את פסגות הרי מרשיאל, באורך של כ-25 ק”מ. הטרק אורך יום שלם ומציע נופים מגוונים של יער, פסגות הרים ואגמים אלפיניים.
- שביל החוף בפארק הלאומי: מסלול חופי קל באורך של כ-8 ק”מ המתחיל בתחנת הרכבת של “רכבת קצה העולם” (נקודת תיירות מוכרת) ומסתיים בתחנת הרכבת הישנה. המסלול עובר לאורך תעלת ביגל ודרך יערות עתיקים.
הכנה לטרק – ציוד, עונות ועצות מעשיות
עונות מומלצות לטרקים בארגנטינה
מכיוון שארגנטינה נמצאת בחצי הכדור הדרומי, העונות הפוכות מאלה שבחצי הכדור הצפוני:
- קיץ (דצמבר-פברואר): זוהי עונת השיא לטרקים, עם טמפרטורות נוחות יותר והרבה שעות אור יום. בפטגוניה, אפילו בקיץ, הטמפרטורות נעימות למדי (10-20 מעלות ביום), אך הלילות עדיין יכולים להיות קרים. זוהי גם העונה העמוסה ביותר בתיירים.
- אביב וסתיו (אוקטובר-נובמבר ומרץ-אפריל): עונות מעבר טובות, עם פחות תיירים ומזג אוויר שעדיין מתאים לטרקים ברוב המקומות. סוף האביב מציע פריחה מרהיבה ואילו הסתיו מציע צבעי שלכת מרהיבים ביערות פטגוניה.
- חורף (יוני-אוגוסט): זוהי עונה מאתגרת לטרקים בדרום ארגנטינה, עם טמפרטורות נמוכות, שלג רב ופחות שעות אור יום. חלק מהמסלולים אינם נגישים או מסוכנים בחורף. עם זאת, זוהי עונה מצוינת לחובבי סקי, במיוחד באזור בריילוצ’ה.
ציוד חיוני לטרקים בארגנטינה
הציוד הדרוש לטרקים בארגנטינה תלוי בעונה, באזור ובאורך הטרק. עם זאת, הנה רשימה בסיסית של פריטים חיוניים:
- נעלי הליכה איכותיות: רצוי נעליים עמידות למים עם תמיכה לקרסול, שכבר “הולכו” לפני הטיול.
- ביגוד בשיטת השכבות:
- שכבה בסיסית: בגדים תרמיים/סינתטיים (לא כותנה שסופגת לחות)
- שכבה אמצעית: פליז או צמר לבידוד
- שכבה חיצונית: מעיל עמיד למים ולרוח
- מכנסיים: מכנסיים קלים לטרקים שמתייבשים במהירות, ומכנסי שכבה נוספת לימים קרים.
- כובע וכפפות: כובע רחב שוליים להגנה מהשמש וכובע צמר לשמירה על חום בימים קרים.
- תרמיל גב: בגודל המתאים לאורך הטרק (30-40 ליטר ליום אחד, 50-70 ליטר למספר ימים).
- ציוד לינה (לטרקים של מספר ימים): אוהל עמיד לרוח, שק שינה חם (המתאים לטמפרטורות של עד -5 מעלות אפילו בקיץ), מזרן שטח.
- ציוד אכילה: כלי בישול, כלי אוכל, מים ומזון לפי הצורך.
- ציוד בטיחות: ערכת עזרה ראשונה, פנס ראש עם סוללות נוספות, מצפן/GPS, מפות, אולר רב-שימושי.
- אביזרים נוספים: מקלות הליכה, קרם הגנה מהשמש, משקפי שמש, תרסיס דוחה חרקים, מטען נייד לטלפון.
“ההכנה היא חלק חשוב מהטרק עצמו,” מעיד מייקל, מדריך טרקים בפטגוניה, “בפטגוניה הרוח היא האויב הגדול ביותר. ראיתי אנשים עם אוהלים שנקרעו לגמרי תוך דקות בגלל רוחות חזקות. השקיעו באוהל איכותי עמיד לרוח ולמדו כיצד להקים אותו נכון.”
טיפים והמלצות מעשיות
- התאקלמות: הקדישו יום או יומיים להתאקלמות בבואנוס איירס לפני שאתם יוצאים לטרקים בדרום, במיוחד אם הגעתם מטיסה ארוכה.
- בצעו הזמנות מראש: בעונות השיא, הזמינו טיסות, תחבורה ולינה מראש. המקומות מתמלאים במהירות, במיוחד בפארקים מבוקשים כמו טורס דל פיינה.
- התייעצו עם משרדי התיירות המקומיים: בכל עיירת בסיס (אל צ’אלטן, פוארטו נטאלס, אושוואיה) יש משרדי תיירות המספקים מידע עדכני על מסלולים, תנאי מזג אוויר ואזהרות.
- גמישות בתכנון: מזג האוויר בפטגוניה יכול להשתנות במהירות. שמרו על גמישות בלו”ז שלכם כדי להתאים את הטרקים למזג האוויר המיטבי.
- כיסוי ביטוחי: ודאו שיש לכם ביטוח נסיעות שמכסה טרקים והליכה בגבהים, כולל חילוץ במקרה הצורך.
- כסף מזומן: באזורים מרוחקים, כרטיסי אשראי לא תמיד מתקבלים. הצטיידו במזומן, בעיקר בדולרים אמריקאיים, ופזוס ארגנטינאיים.
- מים ומזון: בטרקים רבים בפטגוניה ניתן לשתות מים מנהרות ואגמים, אך עדיין מומלץ לטהר את המים. הצטיידו במזון אנרגטי, קל לנשיאה.
- תקשורת: אל תסמכו על קליטה סלולרית במהלך הטרקים. עדכנו אנשי קשר על מסלולכם ומועד חזרה צפוי.
- שמירה על הטבע: הקפידו על עקרונות ה”אין עקבות” (Leave No Trace): קחו את כל האשפה שלכם, אל תלקטו צמחים, אל תבעירו אש במקומות לא מיועדים.
- התכוננו לתנאים קיצוניים: אפילו בקיץ, טמפרטורות באזורים כמו טורס דל פיינה יכולות להגיע למינוס בלילה. היו מוכנים לכל תרחיש מזג אוויר.
לינה ואוכל במהלך הטרקים
אפשרויות לינה בטרקים
בהתאם למסלול הטרק שבחרתם, ישנן מספר אפשרויות לינה:
- מקלטי הרים (Refugios): בטרקים פופולריים כמו מסלולי ה-W וה-O בטורס דל פיינה, ישנם מקלטי הרים המציעים חדרים משותפים עם מיטות. המקלטים מספקים גם ארוחות ומקלחות חמות (בתשלום נוסף). יש להזמין מקומות מראש, במיוחד בעונת השיא.
- אתרי קמפינג מוסדרים: בפארקים הלאומיים ישנם אתרי קמפינג מוסדרים, חלקם עם שירותים בסיסיים כמו שירותים ומים זורמים. גם אלה דורשים הזמנה מראש בעונת השיא.
- קמפינג פראי: בחלק מהמסלולים מותר לקמפינג פראי, אך יש לברר מראש את החוקים והתקנות בכל פארק. בטורס דל פיינה, למשל, קמפינג פראי אסור בהחלט.
- אכסניות ומלונות: בעיירות הבסיס (אל צ’אלטן, פוארטו נטאלס, אושוואיה) ישנו מגוון רחב של אפשרויות לינה, החל מאכסניות צנועות ועד למלונות יוקרה. אלה מתאימים ללילות שלפני ואחרי הטרקים.
אוכל במהלך הטרקים
תזונה נכונה היא קריטית להצלחת הטרקים, במיוחד אלה הארוכים והמאתגרים:
- בישול עצמי: רוב המטיילים העצמאיים לוקחים איתם גז קמפינג וציוד בישול בסיסי. מזון פופולרי כולל פסטה, אורז, דליים מיובשים, דגנים, פירות יבשים, אגוזים וחטיפי אנרגיה.
- ארוחות במקלטים: במקלטי הרים ניתן להזמין ארוחות בוקר וערב מלאות וכן לרכוש ארוזות צהריים להמשך הטרק.
- מסעדות בעיירות הבסיס: אל צ’אלטן, פוארטו נטאלס ואושוואיה מציעות מגוון מסעדות מצוינות המתמחות בבשרים ארגנטינאיים, דגים ומאכלים מקומיים. מומלץ ליהנות מארוחה טובה לפני ואחרי הטרק.
- טיפ מקומי: בארגנטינה, מנות הבשר (אסאדו) הן חוויה קולינרית שלא כדאי להחמיץ. מנת בשר טיפוסית גדולה מאוד ויכולה להספיק לשני אנשים בקלות.
מילון מונחים שימושי לטרקים בארגנטינה
- טרק (Trek/Trekking): מסע רגלי, לרוב של מספר ימים, בשטח טבעי.
- סנדרו (Sendero): שביל או מסלול הליכה.
- מיראדור (Mirador): נקודת תצפית.
- רפוג’יו (Refugio): מקלט הרים, לרוב עם אפשרויות לינה ואוכל.
- קמפינג (Camping): אתר חניון ללינה באוהלים.
- קרחון (Glaciar): קרחון.
- לגונה (Laguna): אגם קטן, לרוב אגם אלפיני.
- סרו (Cerro): גבעה או הר.
- פאסו (Paso): מעבר הרים.
- פארקה נסיונל (Parque Nacional): פארק לאומי.
- קטמרנה (Catamarán): סירת קטמרן, משמשת לעתים להעברת מטיילים בחלקים של הטרקים.
- פיקניק (Picnic): ארוחת צהריים קלה במהלך הטרק.
לסיכום: הטרקים הטובים ביותר כשבואנוס איירס היא נקודת המוצא
בואנוס איירס מהווה שער כניסה נפלא לעולם הטרקים של ארגנטינה. בין אם אתם מתכננים טרק קל של מספר שעות או מסע מאתגר של מספר ימים, הארץ המדהימה הזו מציעה מגוון אפשרויות לכל סוגי המטיילים.
חשוב לזכור כי הטרקים בארגנטינה, במיוחד באזור פטגוניה, מציבים אתגרים ייחודיים בשל מזג האוויר הלא צפוי והתנאים המשתנים. תכנון מוקדם, הצטיידות נאותה וגישה גמישה יבטיחו חוויית טרק מוצלחת ובטוחה.
אין ספק שטרקים בארגנטינה מציעים חוויות שקשה למצוא במקומות אחרים בעולם. הנופים הדרמטיים, הטבע הפראי והתחושה של התרחקות מהציוויליזציה יוצרים חוויות שתזכרו לכל החיים.
כפי שמתאר אחד המטיילים הישראלים שביקר באזור: “הטרקים בארגנטינה הם לא רק הליכה בטבע – הם מסע אל עצמך. המישורים האינסופיים, הרוח העזה והכוכבים שנראים קרובים כל כך בלילה מעניקים פרספקטיבה חדשה על החיים. אין תחליף לתחושת ההישג כשאתה מגיע לנקודת תצפית אחרי עלייה קשה, או לחום והנוחות של ספל תה חם במקלט הרים אחרי יום של הליכה בגשם.”
אז ארזו את התרמיל, הכינו את מקלות ההליכה והתכוננו לחוויה בלתי נשכחת בטרקים של ארגנטינה. הנופים, האתגרים והסיפוק שבקצה המסלול מחכים לכם!
שאלות נפוצות על טרקים בבואנוס איירס ארגנטינה
שאלה | תשובה |
---|---|
מה העונה הטובה ביותר לטרקים בארגנטינה? | העונה המומלצת ביותר היא הקיץ הדרומי (דצמבר עד פברואר) כאשר הטמפרטורות נוחות יותר ויש יותר שעות אור יום. חודשי הכתף (נובמבר ומרץ-אפריל) גם טובים עם פחות תיירים. בחורף (יוני-אוגוסט) חלק מהמסלולים סגורים או מסוכנים בשל תנאי מזג האוויר. |
אילו טרקים מומלצים למתחילים שיוצאים מבואנוס איירס? | למתחילים מומלצים הטרקים הקלים יותר כמו לגונה אסמרלדה באושוואיה, טרק לגונה קאפרי באל צ’אלטן, או המסלולים בפארק האקולוגי בבואנוס איירס עצמה. אלה מסלולים של יום אחד עם הפרשי גבהים מתונים יחסית ותשתיות תיירותיות טובות. |
איך מגיעים מבואנוס איירס לאזורי הטרקים בפטגוניה? | הדרך הנוחה ביותר היא בטיסות ישירות מבואנוס איירס. חברות התעופה Aerolíneas Argentinas ו-LATAM מפעילות טיסות יומיות לערים כמו אל קלאפטה, אושוואיה ובריילוצ’ה. משם, אוטובוסים מקומיים מחברים לעיירות הבסיס לטרקים כמו אל צ’אלטן או פוארטו נטאלס. |
האם צריך להזמין מקומות לינה מראש בטרקים? | בעונת השיא (דצמבר-פברואר) מומלץ מאוד להזמין מקומות לינה מראש, במיוחד בטרקים פופולריים כמו ה-W בטורס דל פיינה. ניתן להזמין דרך אתרי האינטרנט הרשמיים של הפארקים או דרך סוכנויות תיירות מקומיות. בעונות אחרות ובמסלולים פחות מתוירים, יש יותר גמישות. |
מה הציוד החיוני ביותר לטרק בפטגוניה? | הציוד החיוני כולל: נעלי הליכה איכותיות שכבר “הולכו”, ביגוד בשיטת השכבות כולל שכבה עליונה עמידה למים ורוח, כובע, כפפות, תרמיל גב איכותי, שק שינה חם (גם בקיץ), ציוד בישול בסיסי, ערכת עזרה ראשונה ומפות/אפליקציות ניווט. הגנה מהרוח היא חשובה במיוחד בפטגוניה. |
האם אפשר לשתות מים מהנחלים והאגמים במהלך הטרקים? | במרבית האזורים בפטגוניה מי המקורות הטבעיים (נחלים, מפלים) נחשבים בטוחים יחסית לשתייה, אך עדיין מומלץ לטהר אותם באמצעות טבליות טיהור, מסנן מים או הרתחה. באזורים מתוירים יותר או בקרבת מרכזי אוכלוסייה, חשוב יותר לטהר את המים. |
האם ניתן לבצע את הטרקים בפטגוניה באופן עצמאי או שצריך מדריך? | רוב המסלולים המרכזיים בפטגוניה, כולל ה-W בטורס דל פיינה ומסלולי אל צ’אלטן, מסומנים היטב וניתנים לביצוע באופן עצמאי על ידי מטיילים בעלי ניסיון בסיסי בטרקים. עם זאת, למסלולים מאתגרים יותר כמו ה-O המלא או מסלול Huemul, מדריך יכול להוסיף ערך רב מבחינת בטיחות, ניווט וידע מקומי. בעונת החורף, מדריך מומלץ ברוב המסלולים. |
כמה זמן כדאי להקדיש לטרקים בארגנטינה? | זמן מינימלי מומלץ הוא כשבועיים, שיאפשרו לכם לבקר באזור אחד או שניים (למשל, אל צ’אלטן וטורס דל פיינה) ולבצע מספר טרקים משמעותיים. לחוויה מלאה יותר שכוללת גם את אושוואיה ובריילוצ’ה, כדאי להקדיש 3-4 שבועות. קחו בחשבון גם את זמני הנסיעה הארוכים בין האזורים השונים. |
מה עלות ממוצעת של טיול טרקים בארגנטינה? | עלות הטיול תלויה מאוד בסגנון הטיול שלכם. עבור מטייל עצמאי בתקציב בינוני, יש לקחת בחשבון כ-50-80 דולר ליום (לא כולל טיסות בינלאומיות), שיכסו לינה בסיסית, אוכל, תחבורה פנימית ודמי כניסה לפארקים. מסלול יוקרתי יותר עם לינה במלונות טובים וטיולים מודרכים יכול להגיע ל-150-200 דולר ליום ומעלה. |
האם נדרשת כושר גופני מיוחד לטרקים בארגנטינה? | רמת הכושר הנדרשת תלויה במסלולים שתבחרו. לטרקים הבסיסיים באזורי אל צ’אלטן ואושוואיה נדרש כושר בינוני – היכולת ללכת 5-7 שעות ביום עם תרמיל יום. לטרקים מאתגרים יותר כמו ה-O המלא או מסלול Huemul, מומלץ כושר גבוה יותר ורצוי להתאמן לקראת הטיול בטרקים קצרים יותר במולדת. אל תשכחו שגם הגובה וגם מזג האוויר הקשה (במיוחד הרוחות) מוסיפים לאתגר. |
מקורות נוספים למידע: